התהליך בסין נעשה בפרק זמן קצר של כ-30 שנים לעומת מדינות אחרות בהן התהליך נמשך כבר כמאה שנים ועוד לא הסתיים.
חומרי הבניה וההלאות שניתנו על ידי בנקים סיניים בין השנים 2008-2013 היו כשוויה של ארצות הברית במאה העשרים.
הצמחיה הכלכלית המהירה התאפיינה ביתרונות רבים אך בחסרונות שחומרתן עלולה להיות בלתי נשכחת.
כדי למצוא עבודה כ-280 מיליון סינים עזבו את הכפרים בהם גרו ועברו לערים המרכזיות, תופעה זו עוררה בעיה מוכרת בסין, דורשי העבודה משאירים את משפחותיהם וילדיהם בכפרים וחוזרים אחת לכמה חודשים.
ההתפתחות העירונית בסין התבצעה בצורה חד צדדית ולא אחידה כך שאלפי כפרים עדיין חיים בעוני ובתנאים קשים ומכיוון שמספק המשרות והשכר בעיר גבוהים יותר, אנשים מעדיפים לעבור לגור בעיר ולזנוח את עבודתם וחייהם הישנים.
האם החיים בעיר יקרים מאשר אלה שבכפר?
עלויות המחיה בעיר גבוהים בהרבה יותר מאלה שבכפר והתושבים נדרשים לשלם בעבור שירותים שונים:
- בתי הספר וחוגים
- אוכל
- מגורים
- תחבורה ציבורית
- חשמל ומים
מכיוון שהמשפחות מעדיפות לחסוך את הכסף ולשלוח למשפחות הן מעדיפות להשאיר את הילדים אצל המשפחה או קרובים.
האם את מכירה סיפורים בהם הושארו הילדים עם המשפחה?
כן, עוזרת שעבדה בבית שלנו השאירה את בנה בן החמש עם בני משפחתה ונסעה לעבוד בניקיון בתים בעיר שנגחאי. היא עבדה קשה אך המשכורת שלה גבוהה מאוד ביחס לזו שהרוויחה בכפר.
תוכלי לספר קצת על האופי שלה?
היא עבדה בבית שלנו יותר מעשר שנים ותמיד הייתה רגועה וגם כשנשאלה על הנושא חייכה בחוסר אונים.
לאחר שחזרה לביתה בכפר היא קנתה בית, חיה השתפרו במידה ניכרת, פתחה חנות והעסק שלה משגשג.
מה דעתך על הנושא?
זה מעציב אותי מאוד, מכיוון שהמחסור בכסף והרצון לבנות עתיד טוב יותר הרחיקו אותה ממשפחה, הזמן לא יחזור לאחור ולא תוכל לפצות על היעדרותה בעת גידול ילדיה.
אילולא הייתה הולכת לעבוד בעיר מצבה לא היה טוב כמו היום ולמרות שויתרה על גידול ילדיה ובנה עבר חוויה לא נעימה, היא הצליחה לגרום לשינוי רחב בחייהם של בני משפחתה ומצבה היום משביע רצון.
מה לדעתך מרגישים הילדים בזמן הזה?
אני בטוחה שזאת הרגשה לא קלה גם להורים ובעיקר לילדים שזקוקים לחום ואהבה ולטיפול הורי צמוד.
הסינים מאמינים שצריך לעבור את החלק המר לפני שמגיעים למתוק ובעקבות אילוציי החיים הם יוצאים למסע ארוך בו נדרש מהם להתמיד ולעבוד קשה למען עתיד טוב יותר.
האם התופעה הזאת עדיין נפוצה?
כיום כ-60 מיליון ילדים נשארים מאחור, הממשלה הסינית דואגת למצבם מכיוון שהם יגדלו עם חוסרים רבים, בעיות פסיכולוגיות, חברתיות ואישיותיות.
בגלל חוסר בחינוך הורי ופורמלי סביר לוודאי שהם ימשיכו את דרכם של הוריהם וימשיכו להיות חלק משולי החברה.
בשנת 2015, הממשלה הסינית הקימה את התוכנית הארצית לפיתוח ילדים באיזורי עוני הכוללת:
- מתן מזון למשפחות רעבות
- סיוע נפשי ופסיכולוגי
- פנימיות כפריות
- הקמת בתי ספר
בזכות התוכנית מיליוני ילדים זוכים לסיוע ומקבלים את תשומת הלב הנדרשת.
