הפעם, החלטתי לכתוב על זיכרונות הילדות שלי מסין וכפי שהנכם כבר יודעים נולדתי בסין בעיר שנגחאי.
מה התקופה הכי בולטת בילדותך?
כילדה, גדלתי אל תוך מהפכת התרבות שמטרתה הייתה להבטיח את שלטון וערכי הקומוניזם בסין.
המהפכה ניזומה וגובתה על ידי המנהיג מאו דזה דונג.
מאו דזה דונג היה מנהיג פוליטי אהוד שבשנותיו האחרונות סבל מהדרדרות בריאותית ונפטר בשנת 1976.
תוכלי את האווירה בסין לאחר מותו?
מותו הכה צער על סין מעצם היותו מנהיג אהוד ומוערך, מאו שינה את פניה של המדינה.
לאחר מותו שרר כאוס פוליטי ומאבקי כוח על השלטון.
כיצד הודיעו לך על מותו ואיך משפחתך הגיבה?
על מותו של מאו שמעתי בחדשות הרדיו, לא הבנתי מהן ההשלכות ואת חשיבותם של הדברים אך אימי בכתה ואני בעקבותיה.
תוכלי לספר קצת על אמא שלך?
אמא שלי היא אישה חזקה שעבדה מאוד קשה כדי לפרנס את משפחתה ושלושת ילדיה, בכל יום הייתה מתעוררת בשעה 3:00 לפנות בוקר ומחלקים שונים הכינה לנו בובות כותנה בעבודת יד, היא הייתה תופרת להן שמלות כדי שיהיו יפות יותר.
היה לה חשוב לה שיהיה לנו במה לשחק מכיוון שלא יכלה לקנות צעצועים או בובות מהחנות.
מיד לאחר שסיימה את לתפור את הבובות יצאה לעבודה, מקום העבודה שלה היה במרחק של כ- 5 ק"מ מהבית ובכל בוקר היא עשתה את דרכה לעבודה ברגל.
אני זוכרת שאחותי ואני היינו מחכות לה שעות כדי שתחזור מהעבודה.
יום אחד היה מצעד גדול לרגל נפילתם של כנופיית הארבעה, המצעד היה מלא באנשים, רעש תופים, עידודי שמחה וסיסמאות פוליטיות שונות.
לפתע ראיתי את אימי מחזיקה דגל קטן ומנופפת לי לשלום כשהיא מלאת שמחה.
תוכלי לספר על עצמך כילדה?
ראשית, מאז ומתמיד אהבתי את שיעורי הכתיבה בבית הספר היסודי ואני זוכרת שזכיתי לשבחים רבים מהמורה לאחר שכתבתי מאמר מוצלח והיא הציגה אותו בפני חבריי לכיתה.
החיים בסין היו קשים, המשכורות היו נמוכות מאוד ובכל משפחה היו הרבה ילדים מכיוון שבאותה תקופה לא היה איסור על ילד אחד ומאו דזה דונג עידד את האוכלוסיה להביא כמה שיותר ילדים.
כל אישה שהביאה הרבה ילדים לעולם כובדה בטקס מכובד עם תופים, קיבלה פרח גדול בצבע אדום (צבע שמסמן מזל, שמחה ואושר).
בגלל שלא היה הרבה כסף, לא יכולנו להרשות לעצמנו לקנות דברים שלא חייבים לצורך קיומי ולכן את הצעצועים והבגדים העברנו בין בני המשפחה מהגדול לקטן כדי לחסוך הוצאות מיותרות.
מכיוון שלא היו הרבה צעצועים היינו משחקים במשחקים שונים:
1. קפיצה בגומי - Tiào xiàngpí jīn - 跳橡皮筋
2. מחבואים - Zhuōmícáng - 捉迷藏
3. קלאס - Tiàofángzi - 跳房子
4. כדורשק - Shābāo - 沙包
6. משחק עם נוצה - Tī jiànzi - 踢毽子
האם היו לך חוויות מהשכונה או מהשכנים?
כן, אני זוכרת שבכל ערב בימי הקיץ כולם היו יוצאים לרחוב, הגדולים היו יושבים לדבר והקטנים היו משחקים במשחקי קלפים שונים, הפופולרי ביותר היה משחק בו המטרה להגיע ל-24 נקודות בעזרת הקלפים (ניתן להשתמש בכפל וחילוק או חיבור וחיסור) - אני חייבת לציין שאני אלופה במשחק הזה ואי אפשר לנצח אותי עד היום!
בנוסף, מידי שבוע הייתה משודרת תוכנית טלוויזיה פופולארית וכולם היו מתקבצים וצופים בה יחד, הרבה מאוד אנשים על טלוויזיה אחת בגודל 12 אינץ' ושידור בשחור לבן.
לסיכום, זכיתי בילדות נהדרת ללא דאגות וזאת למרות שתנאי המחיה לא היו טובים.
את האהבה שלי להוראה ירשתי מאבי, שהיה מורה בבית ספר טכני ובזכותו, עברנו לבית גדול יותר עם שני חדרי שינה וסלון לאחר שהמדינה אישרה, מימנה את המעבר ואת המגורים בבית החדש.
בשנת 1990, הוקמה הבורסה בשנגחאי ובשנזן, והשוק הסיני נפתח והחל לעבוד עם חברות חיצונית דבר שעודד תיירות והיווה הזדמנות למשקיעים רבים להגיע לסין.
הרבה מאוד אנשים הפכו לעשירים בין לילה בגלל שערך המניות שהיו ברשותם זינק לסכום גבוה.
בשנת 1997 עליתי לישראל, (זו הייתה תקופה כזאת שכל הצעירים רצו לצאת לחו"ל בגלל המודרניזציה) וזכיתי לראות את תחילת ההתפתחות הטכנולוגית של סין, כיום שאני מגיעה לביקורים אני נרגשת ומאחלת שהצמיחה הזו תמשיך לנצח.
מבחינה טכנולוגית, סין פיגרה בפער ניכר אחר מדינות המערב אך הדבר השתנה בדרך פלא וכיום המדינה נחשבת למדינה חזקה מאוד וזכתה לכינוי הפנינה של המזרח.